הילדים יתעקשו, וההורים ייאלצו להביט במשך כמעט שעתיים בשתי בובות ענק מתגוששות. סרט מטופש, אפקטים מצוינים, הילדים נהנו אז מה אנחנו מבינים
יפעת מנוס
פורסם: 11.7.21
להגיד ש"גודזילה נגד קונג" הוא סרט גרוע זה בערך כמו לומר שלגודזילה יש קשקשים ושיניים חדות. העלילה מטופשת, והשחקנים - אלכסנדר סקארסגארד ומילי בובי בראון הם האיי ליסטרס מביניהם - מוכשרים מדי בשביל הקשקוש הזה. כל הורה יודע לקראת מה הוא הולך כשהוא בוחר (בוחר? הילדים שלי התעקשו!) לצפות בסרט כזה, וכל שנותר הוא לשתף את הזולת.
הפתיחה, שבה אנו חוזים בשגרת יומו של קינג קונג על האי הירוק, מלווה בשיר אהבה פסטורלי משנות ה-50 לנערה. ואכן יש ילדה חמודה שאוהבת אותו, ומכך אנו למדים שקינג קונג הוא בצד של הטובים. גודזילה, לעומת זאת, הוא בצד של הרעים, כי יש יריבות בינו לבין קונג. אבל רגע: יש עוד ילדה בסרט, יותר גדולה, שדווקא חושבת שגודזילה בסדר גמור. איך ניישב את הדיסוננס הזה ומדוע אין פה דיכוטומיה ברורה? הרי הסרט אומר מפורשות שהם אחד נגד השני, ובמשך 300
אחוז ממנו אכן יש קרבות בין שתי מפלצות הענק.
הפתרון לתעלומה (זהירות, ספוילר): איש רשע ותאב בצע בנה את מכה-גודזילה, והיא בעצם האויב האמיתי. יש גם סיפור מסגרת מגובב על בית, אנרגיה נחשקת ורחפן ארץ חלולה, וכן אנשים רבים שנמחצים למוות כמו יתושים. לנוכח כל אלה, הפרט המפתיע הוא שהילדים שלי נהנו מהסרט, וגם הילדים בני ה-13-12 בשורות שמעלינו ומתחתינו (שאלתי אותם). לי זה מזכיר ילד שלוקח שתי בובות של גיבורי על/רובוטריקים/כוח פיג'יי ומנהל ביניהן קרבות. אותי זה היה משעמם אחרי דקה, אבל הוא יכול לעשות את זה במשך שעות.
יואב (13): נהניתי בסרט, אבל אני לא בטוח שאמליץ עליו לילדים אחרים כי הוא די סתמי ולא הרגשתי שהוא תרם לי במשהו מסוים. אהבתי בעיקר את סיפור הרקע ואת האתנחתות הקומיות של מילי בובי בראון (ששיחקה ב"אנולה הולמס" וב"דברים מוזרים") עם החבר שלה ועם מנחה פודקאסט שיצר תאוריית קונספירציה שקשורה בטיטאנים (קונג וגודזילה). האפקטים היו מהנים ויצאתי מהקולנוע בהרגשה כיפית.
אלון (10): מה שאהבתי בסרט זה שכל הדברים היו מתוזמנים בדיוק מתי שהיה צריך. האפקטים היו מהטובים שראיתי, מאוד מדויקים.
גודיזלה נגד קונג, ארה"ב 2020
בימוי: אדם וינגרד
113 דקות, אנגלית עם תרגום לעברית
ללא הגבלת גיל (לדעתנו מתאים מגיל 10)