top of page

על המסך

איתמר שדה

יהודים במאה אחוז

 פסטיבל הסרטים היהודי ה-23 שייפתח בשבת 27.11 בסינמטק ירושלים מציע מגוון מעניין במיוחד של סרטים, מפגשים ואירועים המעניקים מבט ייחודי ומרתק על יוצרים יהודים בפרט והתמה היהודית המורכבת בכלל

%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8%20%D7%A9%
פורסם: 26.11.21

אין כמו חג החנוכה שמרומם את הרוח והגאווה של עמנו כדי לחגוג גם את העשייה העניפה של היצירה היהודית, והפעם מהצד של המדיום הקולנועי. וכך, פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים,  שייערך החל ממוצ"ש 27.11 ועד חמישי 2.12 בסינמטק ירושלים, מרכז את מיטב היצירה הקולנועית היהודית מהשנים האחרונות. והאמת, שזה הרבה יותר מעניין ממה שזה נשמע בקריאה ראשונה - תוכנית הפסטיבל כוללת הקרנות של מגוון סרטים ישראלים ובינלאומיים המעלים נקודות מבט חדשות על התמה היהודית המורכבת, מפגשים מיוחדים בהשתתפות יוצרים ושחקנים מהארץ ומהעולם, הרצאות, פאנלים ודיונים, תחרויות סרטים נושאות פרסים, הופעות חיות, ועוד. בין הסרטים שיוקרנו במסגרת הפסטיבל: "משחק המלכים", סרטו החדש והמדובר של הבמאי הגרמני פיליפ שטולצל; סרטי תעודה על סול פלו, ג'ורג' סורוס, מנחם בגין, סרז' גינצבורג ופול ניומן; הקרנת בכורה לגרסה המדובבת של סרט האנימציה "איפה אנה פרנק" של ארי פולמן, ועוד.

משחק המלכים.jpg

"משחק המלכים". בימוי: פיליפ שטולצל

אורח הכבוד של הפסטיבל הוא הסופר, יוצר הסרטים, הפעיל הפוליטי וכתב המלחמות הצרפתי ברנאר-אנרי לוי - בראשון 28.11 יוקרן סרטו התיעודי החדש "קרוב רחוק", העוסק בקונפליקטים ובזכויות אדם דרך מסעותיו מסביב לעולם. בתום ההקרנה, תתקיים שיחה של ברנאר עם הכתב והיוצר התיעודי איתי אנגל, המסקר גם הוא אזורי קונפליקט בעולם.

בין האירועים שכדאי לשים לב אליהם: מפגש יוצרים של חגי לוי וענת ריבלין; כיתת אמן עם ונסה לאפא והקרנת הסרט "שפאר בדרך להוליווד"; הקונצ'רטו במחווה לברברה סטרייסנד - הקרנת עותק משוחזר של "מצחיקונת" של וויליאם ויילר, לצד קונצרט מהקלאסיקות של ברברה סטרייסנד והרצאה על סרטיו של ויילר; "הכול אודות ליהמן" - המחזה עטור השבחים מווסט אנד, בהקרנה מההופעה החיה של הנשיונל ת'יאטר לונדון; והשקת תערוכתו המסקרנת של הצלם והעיתונאי זוכה פרס סוקולוב חיים ריבלין "חיים בירושלים".

מתוך מבחר הסרטים המוצע במסגרת הפסטיבל, קבלו שישה מומלצים במיוחד.

מהפך המסע של מנחם בגין_09.jpg

שלל סרטי תעודה על דמויות יהודיות מפורסמות. "מהפך - המסע של מנחם בגין"

נערה קורנת

 

רבים מהסרטים בפסטיבל הם בעלי קשר ישיר או עקיף אל השואה ואחריתה. "נערה קורנת" של הבמאית סנדרין קיברלן, שהוקרן גם בפסטיבל חיפה האחרון, מתרחש בתקופת הכיבוש הנאצי של צרפת בשנת 1942. הסרט מספר על צעירה יהודייה בתקופה שבה היא מגלה את תשוקתה לתיאטרון ולגברים תוך אדישות לדיכוי שהולך ומתהדק סביבה ולאש התופסת את קצוות שמלתה. במסורת הארוכה של סרטים צרפתים שעוסקים בשואה בצורה ערמומית ("להתראות ילדים", "מר קליין", "המטרו האחרון") סנדרין, שחקנית מנוסה שזהו סרטה הארוך הראשון, משתמשת בהסתרות ולא שמה את השואה בפרונט. בעזרת המשחק והעמדת הפנים של הדמות הראשית, היא מייצרת הזרה של הסכנה שהולכת וקרבה לקהילה היהודית ומנסחת דימויים הן לגבורה והן להכחשה של המצב האנושי. הסרט רווי בחדוות חיים, מה שמגדיל את הפער בין מה שנראה על המסך לידע של הצופה, והאירוניה הזאת מקבלת משנה תוקף מהמשחק המשוחרר של רבקה מארדר עד לסוף העוצמתי והבלתי נמנע.

נערה קורנת, צרפת 2021

בימוי: סנדרין קיברלן
98 דקות

נערה קורנת 1.jpg

שיעורים בפרסית

סרט נוסף שעוסק בשואה ובהעמדת פנים הוא "שיעורים בפרסית" (אף הוא הוקרן בפסטיבל חיפה), אבל בניגוד ל"נערה קורנת" הוא דווקא נכנס עמוק אל תוך לב האפלה. "שיעורים בפרסית" מספר על יהודי בלגי שנשלח למחנה ריכוז בגרמניה וטוען שהוא פרסי כדי למלט את עצמו מגורל חבריו. אלא שאחד מקציני האס אס, הקצין האחראי על המטבח במחנה מאמץ אותו כמורה לפרסית כשאותו יהודי כלל לא יודע את השפה. הסיטואציה המותחת בסרט נגזרת מיכולת ההמצאה של היהודי וקשריו הטעונים עם הקצין שמפתח כלפיו תלות. ככל שהסרט מתפתל אנו נחשפים יותר אל מניעיו הבלתי שגרתיים של הקצין ואל הפגמים האנושיים שלו ושל צוות המחנה. הסרט מייצר זווית מעניינת לסיפור שחרזדה מ"סיפורי אלף לילה ולילה", כשבמקום סיפורים היהודי מעניק לקצין מלים. ההתמקדות בשפה ופירוקה למלים מייצרות ניגוד מעניין לחורבן התרבות, ובעיקר שפת היידיש בעטיה של ההשמדה שהסרט לא מבושש להציג במלוא אימתה.

 

שיעורים בפרסית, גרמניה 2021

בימוי: ודים פרלמן

128 דקות

שקרים שסיפר לי אבי

 

סרט יהודי קלאסי שמשתתף בפסטיבל מגיע אלינו מקנדה של שנות השבעים ומספר על קשר מיוחד במינו בין אלטע זעכן יהודי ונכדו, והחיים בשטעטל במונטריאול בשנות העשרים של המאה הקודמת. "שקרים שסיפר לי אבי" זכה בפרס גלובוס הזהב על הסרט הזר הטוב ביותר והיה מועמד לפרס האוסקר על התסריט ולא בכדי - הסרט מתאר בדיוק רב את הבדלי הדורות בקהילה היהודית בזמנים של תמורות גדולות ומוביליות כלכלית ההולכת וגוברת והמאיימת על גבולות העולם הישן. התסריט מגדיל ומספר זאת דרך ראיית העולם התמימה של הגיבור, הנכד, שקרוע בין הסב הצנוע והמסורתי לבין אביו האמביציוז, תעב ההצלחה והמודרני בחשיבתו. עצם העיסוק בקהילה היהודית ובמאפייניה לפרטי פרטים בסרט קנדי משנות השבעים הוא יוצא דופן, וקשור כנראה להצלחה של הסרט "כנר על הגג" כמה שנים קודם לכן. הפרטים על הפקתו מעוררי עניין אף הם: בתפקיד הראשי תמצאו את יוסי ידין, שחקן התיאטרון הנודע ואחיו של יגאל, שמיטיב לגלם דמות חמה ופולקלוריסטית, שהיא גירסה פחות סנסציונית של העני היהודי השמח בחלקו שאיתו חיים טופול כבש את העולם ב"כנר". זאת ועוד, מאחורי ההפקה עומד הארי גלקין, שהתגלה כאביה הביולוגי האמיתי של השחקנית שרה פולי בסרטה "סיפורים שאנו מספרים", פרט שהוסתר ממנה בילדותה. הסרט יוקרן בעותק דיגיטלי משוחזר.

שקרים שסיפר לי אבי, קנדה 1975

 

בימוי: יאן קדר
102 דקות
שקרים שסיפר לי אבי.jpg

עקורה

 

כאמור, סרטים רבים בפסטיבל עוסקים בנושא השואה, הן בתחום העלילתי והן בתחום הדוקומנטרי. הדוקו של שרון ריבה-קאן "עקורה" עוסק במערכת היחסים הסבוכה בינה לבין אביה על רקע נסיונה להרכיב את הזיכרון של משפחתה שרבים ממנה נרצחו בשואה. סרטה של ריבה-קאן שונה בנוף הפנורמי של סרטים שעוסקים בזכרון השואה מכיוון שהוא עוסק בבת הדור השלישי שנולדה בגרמניה ושעודה גרה שם בעת עשיית הסרט ונקודת הראות ובחינת הזהות שלה חריגות בהתאם. במקביל להתחקות אחר רסיסי הזיכרון בתחנות שונות בחיי המשפחה שגורלה נחרץ, ריבה-קאן מחדשת את הקשר עם אביה שחי בישראל לאחר נתק של שבע שנים, ומנסה לחדד את זהותה דרך המפגש שכורע תחת נטל הכאב וגינוני ההסתרה והשתיקה של האב. מפגשים נוספים עם גרמנים, חברים ואחרים, מציפים את ההתמודדות עם התפקיד שלהם בזכרון השואה הכללי והפרטי, ומעמתים את הבמאית עם הסביבה המורכבת שקבעה בה את מקום מושבה. הצדדים השונים בסרט מתווספים לכדי תמונה סדוקה, שבר אישי של אשה הכלואה בין עולמות - היהודי והגלותי, העבר והווה, השתיקה והרצון לשבור אותה.

עקורה, גרמניה 2020

בימוי: שרון ריבה-קאן

87 דקות

עקורה.jpg

סורוס

 

בסיפור חיים שמשחק לידיהם של אנטישמים שעוסקים בספוקלציות על שליטה יהודית עולמית, המיליארדר והנדבן ג'ורג' סורוס השתמש לאורך השנים בממונו הרב שנקנה בסחר מטבעות כדי להשפיע על מהפכות פוליטיות במדינות שונות, וקנה לו לאורך הדרך מצדדים ואויבים מושבעים. גיבור עממי לדעתם של רבים, ואינדיבידואל מגלומן שמרכז יותר מדי כוח השפעה לדעתם של אחרים, סורוס הוא דמות שנויה במחלוקת ברמה עולמית, והביוגרפיה שלו רצופה בסתירות מרתקות. מבט על חייו של הטיטאן הליברלי מעלה שאלות על היכולת והזכות להביא (ויש שיאמרו לכפות) שינוי והתערבות בפוליטיקה פנימית, ועל התפקיד של קפיטליזם בהישרדות של יחיד וקבוצה. הדוקו נזהר מסקירה ביוגרפית של האיש העקשן ומעורר היראה ושואל את אותן השאלות החשובות, החל מתפיסת העולם התועלתנית שעוצבה על ידי אביו בשואה ועד למבחן ההצלחה של סורוס בעיני עצמו. "סורוס" הינו דיוקן על אחד מהאנשים החזקים בעולם ואחד מהאויבים המסוכנים ביותר של מי שאינו עולה בקנה אחד עם השקפותיו.

סורוס, ארה"ב 2019

בימוי: ג'סי דילן

85 דקות

שבת 27.11 ב-16:30

סורוס_5.jpg

נקודת מפנה

 

גם מי שאינו חובב כדורגל יודע כי הפופולריות של המשחק מייעדת לו לעתים תפקידים חשובים בהיסטוריה האנושית, וכי הוא משתלב שוב ושוב בתוך תהליכים פוליטיים וחברתיים שחורגים מעולם הספורט. כך קורה גם בסרט התעודה "נקודת מפנה" של הבמאי נועם סובוביץ, השופך אור על אירוע היסטורי חשוב שלא זכה עדיין לזכוכית מגדלת ראויה - משחק הכדורגל הראשון בין קבוצה ישראלית לקבוצה גרמנית על אדמת ארץ ישראל 25 שנה לאחר השואה. בתקופה שבה שררה עוינות רבה, דווקא ידידות בין ניצול השואה עמנואל שפר, מאמן נבחרת ישראל, לבין הנס ויסווילר, מאמן כדורגל גרמני והמנטור של שפר, היא שהביאה לנקודת הציון ההיסטורית בהתחממות בין היחסים של שתי המדינות. משחק הידידות, שהתקיים בסופו של דבר, בין נבחרת ישראל לבורוסיה מנשנגלדבך חרף ההתנגדויות, מעניין לא רק לאור הנסיבות לקיומו אלא גם בהשלכות שלו העולות דרך ראיונות עם שחקנים משתי הנבחרות, ומוכיח שקשר ידידות ספורטיבי יכול להתרגם לדיפלומטיה ומעיד על תרבות כגורם מגשר ועל כוחה המרפא.

נקודת מפנה, ישראל 2021

בימוי: נועם סובוביץ

56 דקות

נקודת מפנה. קרדיט מועדון הכדורגל בורוסיה מנשנגלדבך.jpg

נקודת מפנה. צילום באדיבות מועדון הכדורגל בורוסיה מנשנגלדבך

פסטיבל הקולנוע היהודי, 2.12-27.11

סינמטק ירושלים

פרטים וכרטיסים באתר הסינמטק

bottom of page